להעיר את החושים הרדומים | תשובות נכונות בנהר של החיים

יואב טלר אנשים חכמים, צ׳י-גונג, שיטת אלכסנדר ושיקום גופני Leave a Comment

בגוף שלנו מתחבא פוטנציאל גדול. חושים ויכולות שאולי שכחנו שיש לנו, אבל מדי פעם הם צצים, מנצנצים ונעלמים חזרה לחושך.

על זה מדבר ד״ר פיטר פנטון, בקטע מרתק מתוך ספר שמחזיר אותנו אלפי שנים אחורה בזמן ומחבר אותנו לעתיד טוב יותר.
הספר עוסק בצ׳י-גונג, אך הדברים רלבנטיים גם לתפיסתו של פ.מ. אלכסנדר, שקרא לאחד מספריו “Man’s Supreme Inheritance״, כלומר, הירושה העילאית של האדם.

תורות כמו אלכסנדר וצ׳י-גונג אינן מתבססות על ידע מדעי או קונבנציונלי, והולכות עמוק ורחוק, משוחררות משיטות המחקר וצורת המחשבה של המחקר המדעי, לעבר הלא ידוע והלא מוכח – עדיין.

והן מצליחות, בפועל, להניע שינויים משמעותיים בחיים של בני אדם.

היכולות שנעלמו לנו

ד״ר פנטון מביא דוגמאות ליכולות אנושיות שאינן מובנות כיום למדע המודרני. קרה לכם שנתקלתם ביכולות לא שגרתיות כאלו, שגרמו לכם לתהות ולהתפלא, איך זה קרה? דברים שחשתם, במגע עם אנשים וסיטואציות, שהתבררו כנכונים, ולא יכולתם להסביר כיצד או מאיפה ידעתם מה שידעתם?

את אחת מהיכולות האלה פגשתי בשיעורים עם מורים שונים, וגם בשיעורים שלי.

למצוא את החושים האבודים | ובחירות נכונות בחיים 2

מגע: הרבה מעבר למישוש

דרך המגע, יש לנו יכולת לחוש דברים שמתרחשים בגופו של האדם בו אנחנו נוגעים, גם אם הם קורים בקצה השני של הגוף. אנחנו יכולים לחוש בידיים הרבה מעבר לנקודת המגע של עור בעור.

אפשר להניח ידיים על הצוואר והראש, ולחוש בהן הצטברות של עומס בבית החזה, בגב, או אפילו ברגליים. המגע מחבר אותנו לגוף של האדם השני.

כשאנחנו מבחינים בעומס כזה, אנחנו:

  1. מעלים את העניין לתשומת לבו של האדם והוא יכול לחוש בו.
  2. מלמדים אותו לאן לנתב את העודף.

אנחנו מלווים אותו בתהליך ההכוונה של התנועה בגוף, כך שהוא לומד ליצור איזון וזרימה בגוף שלו – בכוחות עצמו. אנחנו לא מטפלים בבעיה בשבילו, אלא מראים לו את הדרך לטפל בבעיה בעצמו.

כשהחומרים בגוף זורמים טוב יותר, גם רקמות צפופות יותר כמו עצמות ושרירים ישתנו עם הזמן, כמו מים שזורמים ומשנים את תוואי הנהר בעקביות. אנשים משתנים ונראים אחרת.

לכוון את החומרים בתוך הגוף

במילים אחרות, אנחנו יכולים לתת לאדם תמונת מצב של תנועת החומרים בתוך הגוף שלו, ומחברים אותו אליה כדי שיוכל לשלוט בה בעצמו. החומרים שזורמים בנהר – צ׳י – אנרגיית החיים שנעה במרידיאנים, מתח שרירי, זרם חשמלי לאורך חוטי העצבים, זרימת הדם, תנועת החמצן. ומה יודע לנהל את הכל? התודעה.

בתודעה אנחנו משתמשים כל הזמן והיא גם סוג של חומר, או אל-חומר. הסינים אומרים:

Where the mind goes, the Qi follows

התודעה היא שפת התקשורת שלנו עם הגוף. אף אחד לא הוכיח את זה עדיין במעבדה, אבל מה אכפת לנו? זה עובד בשיעור, במפגש בין אדם לחברו, ובין אדם – לעצמו.

נסו בעצמכם: האם הזרוע שלכם כבדה עכשיו? הביאו את תשומת הלב שלכם לכף היד, תהיו בכף היד שלכם, ותגידו בעצמכם – מה קרה בזרוע? האם היא עדיין כבדה? מה קורה לאיבר כשאתם מביאים לתוכו נוכחות ומודעות? יכול להיות שפתאום תרגישו קלים יותר בזרוע, ובכלל לא ידעתם שהייתם כבדים…

שליטה זה לא דבר רע

שליטה עצמית מודעת, בדומה לשם הספר השלישי של פ.מ. אלכסנדר, היא יכולת ששוכנת בתוכנו, והפוטנציאל הגלום בה יכול לקחת אותנו רחוק. ספר נוסף של פ.מ. אלכסנדר נקרא, “The Use of the Self״. הרבה דברים קורים בתהליך הזה, ואת כולם אפשר להכניס לקטגוריה של יכולות אנושיות, שכולן מסתכמות בידיעה ברורה, מה נכון לי, ומי אני בתוך כל זה.

הידיעה הזו מתבטאת הרבה במפגש מול אנשים אחרים והחברה. אדם שבנה לעצמו עמוד שדרה חזק יותר, כן, ברמה הפיזית, יכול למצוא את עצמו חזק יותר בסיטואציות שפעם גרמו לו להתקפל (כן, גוף-נפש). אופציות חדשות מתחילות לצוץ מבפנים.

יש לך עמוד שדרה חזק?

אדם שיש לו את עמוד השדרה לקום וללכת ממקום שלא טוב לו, הוא אדם שבחר בדרך חדשה.
משהו שפעם הפחיד או שיתק אותו, הופך לפתע לאפשרות לגיטימית.

אדם שמגלה את מה שנכון לו ובוחר בכך, הוא אדם מתפתח וצומח שמתקדם לעבר הפוטנציאל הטבעי, הלא ידוע, הנחשף לאיטו, במסע מסקרן כל כך.

הנרי דייויד ת׳ורו כתב:

I am not where my body is – I am out of my senses.

ואכן, אחת הבעיות המרכזיות לפי אלכסנדר הוא היכולת התחושתית הלקויה שלנו, שהתפתחה כי לא היינו נוכחים בגוף, והכל עבר לאוטומט. והאוטומט – לא עובד משהו.

החיבור למימד הפיזי, בניית הנוכחות הגופנית ברמת ״איך אני עומד״ או ״איך אני הולך״, והתיקון של הקלקול שחושפת המודעות, פותחים אותנו בפני עולם פנימי חדש – שבו החושים והיכולות נותנים לנו ציוני דרך.

מה קרה לחושים שלנו?

מתוך Shaolin Nei Jin Qi Gong, מאת ד״ר פיטר פנטון:

״מראשית שורשינו הפרה היסטוריים ואפילו מוקדם בעידן המודרני, הסתמכנו על חושים ויכולות מיוחדות כדי לשרוד. המעבר מהיותנו ציידים-לקטים לחקלאות ותעשייה כדרך חיים, גרמה לנו לאבד מגע עם העולם הפיזי שמסביבנו.

כתוצאה מכך, לא נדרשנו להתמודד ישירות עם צורות חיים אחרות. עבדנו וחיינו בבידוד יחסי, מתקשרים רק עם עצמנו ועם המבנים שיצרנו. חושי הריח והשמיעה שלנו נחלשו, והרגישות הכוללת שלנו לעולם הטבעי התפוגגה.״

לטבול במים לאור הכוכבים

״עולמנו המלאכותי כיום מתחבר גם למימדים הפיזיולוגיים וגם לרוחניים-נפשיים. הסביבה המלאכותית סיפקה לנו הגנה מפני איתני הטבע, אבל איבדנו את ההזדמנות לטבול במים לאור הכוכבים ולנשום עמוק בנוכחותו של ירח מלא.

וכך, במהלך שמונת-אלפים השנים האחרונות, חושינו המיוחדים הדרדרו לנקודה בה הם אינם מופיעים אצל האדם המודרני. זה לא אומר שלא ניתן להעיר אותם מחדש, אלא שהופעתם בקרב האדם הממוצע אינה שגרתית ונחשבת לא נורמלית.״

ראש פתוח = התפתחות

״למרות שיכולות אלו אבודות ברובן, או רדומות, בעולם המתחדש של ימינו הן יכולות להיחשב כאיכויות מתקדמות ביותר שהתנוונו עקב חוסר שימוש. חושים אלו נקראו בעבר תפיסה על-חושית. לצערנו, איכויות אלו הוכפשו לעיתים קרובות כאילו הן אשליות במוחם של מטורפים או שרלטנים, על ידי אנשים הבטוחים שהם יודעים מה אמיתי ומה לא.

גישה פרימיטיבית שכזו גורמת להתעלמות מהניסיון האנושי, ומעכבת את התפתחותו של המחקר המדעי בתחום הניסיון האנושי.״

הספר הזה מומלץ.

ד״ר פיטר פנטון הוא מומחה בחינוך שעוסק רבות בתורות המזרח, בפילוסופיה ובמדעים, וכתב ספר שלם שעוסק בסדרה אחת של צ׳י-גונג, Shaolin Nei Jin Qigong. הסדרה הועברה לראשונה כמסורת סודית ע״י הנזיר ההודי דאמו (מאה חמישית לספירה), שנקרא מאוחר יותר בודהיסטווה, ונחשב לאחד מאבות הזן-בודהיזם.

אני מקווה למצוא פנינים נוספים כאלו בספרו של פיטר פנטון. מבטיח לשתף כשאמצא… הירשמו למייל השבועי למטה וקבלו את הפוסטים הבאים אליכם.

מעבר למילים… למי שרוצה לגעת בדבר עצמו:

הירשמו כאן כמנויי האתר וקבלו גישה בלעדית לאזור הסרטונים + פוסטים חדשים אליכם למייל: [convertkit form=4916177]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.