ישיבה ממושכת וכתיבה: איך עושים את זה טוב יותר? (חלק א)

יואב טלר אורח חיים בריא, שיטת אלכסנדר ושיקום גופני Leave a Comment

הילדים שלנו יושבים בבית הספר ועדיין כותבים על נייר. וישנם עוד כמה מבוגרים כאלה. בשני הפוסטים הקרובים אסביר מה קורה אצלנו בגוף כשאנחנו יושבים וכותבים בכתב יד או מציירים, וכמובן – אסביר מה צריך לתקן ואיך.

השבוע ישבתי עם תלמידת תיכון שסיפרה לי על שיעור מתמטיקה, בו הם יושבים ופותרים המון תרגילים, הרבה זמן עם דף ועפרון. ישבנו אצלי בקליניקה, עם דף ועט, וניתחנו מה שקורה בגוף – ומה שצריך לקרות בגוף.

ישיבה מול מחשב מול כתיבה על דף

בשניהם הישיבה ממושכת, אבל יש הבדלים עקרוניים בין כתיבה על דף והקלדה מול מחשב:

  1. מסך מעודד פסיביות גופנית: דברים משתנים בו מעצמם. קצת פחות מעניין לבהות בדף: הוא סטטי והשינוי בו תלוי רק בנו. הוא מעודד אותנו לצייר או לכתוב, ליצור באופן מיידי.
  2. המסך נמצא מולנו ולא שוכב על השולחן: זוית העבודה עם דף שונה לחלוטין ומחייבת אותנו לשבת בזוית ישרה או נשענים לפנים כדי לכתוב. לכתוב כשאנחנו קורסים על משענת של כסא, זה פחות הגיוני. כתיבה על דף פחות מעודדת קריסה ושקיעה של הגוף.
  3. הקלדה דורשת מאיתנו פחות מאשר כתיבה או ציור. לכתוב אות זה ציור שלם. להקליד אות זו מכה קטנה של קצה האצבע על המקש. זה ההבדל בין העידן הדיגיטלי לקודמו: דברים שפעם דרשו מאיתנו לעשות משהו, היום מובנים מאליהם, אות בלחיצת כפתור.
  4. הקלדה היא הרבה יותר סימטרית מכתיבה ביד אחת. בכתיבה נראה הרבה פעמים סיבוב של הגוף שלא נראה בהקלדה.

הבסיס לכתיבה – מה לעשות עם עמוד השדרה?

עמוד השדרה הרבה יותר פעיל בכתיבה, והוא בסיס קריטי: בזמן הישיבה חשוב להיתמך בשתי עצמות הישיבה כדי ליצור צמיחה של עמוד השדרה במלואו. דיברתי הרבה על זה כאן בבלוג, כשאנחנו צומחים במלואו של עמוד השדרה, נוצר חיבור ויציבות לכל אורכו.

המטרה שלנו היא לעבוד בצורה הרמונית עם הגוף, באיזון הכי טוב. המפרקים צריכים להיות משוחררים, השרירים במתח הנכון ולא גדול מדי, וכאבים כרוניים לא צריכים להופיע…

צמיחה של עמוד השדרה היא התנאי הראשון כדי ליצור את ההרמוניה הזו, אחרת, דברים מתחילים לכאוב לנו.


הצטרפו לרשימת התפוצה של הבלוג: [convertkit form=4916177]


שלב שני: מהמרכז – לפריפריה

הפריפריה של עמוד השדרה היא הגפיים, ובמקרה של כתיבה – הזרועות וכפות הידיים.

אנחנו מתחילים מציור של עיגולים גדולים, ולומדים על ההבדל בין ציור חופשי וכתיבה. בציור חופשי הכל זז הרבה יותר, אפשר להניע את כל הזרוע, ולא צריך לדייק כל כך. הרבה יותר קל להיות חופשיים בציור חופשי. זו דרך טובה להתחיל לתרגל את היציבות המתמשכת של עמוד השדרה יחד עם עיפרון או עט.

אנחנו ממשיכים לעיגולים קטנים יותר ויותר, ורואים שהתנועה מתמקדת יותר ויותר בכפות הידיים, ופחות במרפקים ובזרועות. ככל שהצורה שאנחנו מציירים קטנה יותר, אנחנו מגיעים למצב בו צד כף היד נשען על השולחן כדי לייצב את כף היד, והמסע לכיוון הדיוק וכתב היד מגיע ליעדו.

כתב יד דורש מאיתנו מוטוריקה עדינה, וכשילדים נדרשים לכתוב, זה לא תמיד קורה טוב. להכניס ילד בין שתי שורות צפופות ולדרוש ממנו לכתוב אותיות קטנטנות, יכול להביא אותו להמון מתח שרירי, מכף היד לצוואר, ועד לבעיות יציבה, הכל כדי ״לעשות את זה נכון״. ישנם ילדים שקשה להם יותר להיכנס בין השורות, והלחץ שהסביבה מפעילה עליהם לא עוזר.

דף העבודה שלי מהשיעור: מעיגולים גדולים לקטנים, השארת העט על הדף ברציפות ומעבר לכתיבה של אותיות ומספרים.

החזקה של כלי כתיבה: מבעיות – לפתרונות

הבעיה נוצרות בסדר ברור: החזקת כלי הכתיבה בקצות האצבעות שולחת גירוי למוח שמכווץ הכל ברגע אחד, עד לעמוד השדרה. שיטת אלכסנדר מציעה פתרון מעמיק והוליסטי, בו הפתרון לבעיה לא מתחיל מהקצה (החזקת העט), אלא מהשורש. בונים את השורשים והגזע, וממנו יוצאים לענפים ולעלים. אז אני אתייחס לפתרון בסדר הזה.

קראו את חלק ב׳ של הפוסט, בו אני עובר על כל הבעיות שנוצרות בזמן כתיבה – ויישום הפתרונות שלהם.

המסלול השיקומי מבוסס על שיטת אלכסנדר בשילוב טיפול במגע ותרגול צ׳יקונג. נועד, בין היתר, לבני נוער ומבוגרים שעובדים עם הידיים שעות רבות, עם דף או עם מקלדת, וסובלים מבעיות גופניות כרוניות. לעוד פרטים לחצו כאן:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.