המדריך הבריא לבחירת אופניים

יואב טלרספורט ואימון גופני 1 Comment

ניצן היא תלמידה ותיקה אשר חשקה נפשה לרכב ברחבי העיר על זוג אופניים – בגוף בריא ונטול מכאובים. נפגשנו בחנות אופניים גדולה בתל-אביב והתחלנו למדוד אופניים כאילו היו זוגות מכנסיים. לאחר כ-10 זוגות, הגענו לזוג הנכסף. להלן סיכום הממצאים לטובתכם, רוכב או רוכבת יקרים:

1. אופניים בישיבה אנכית עדיפים על אופניים בהישענות קדימה.

זאת משום שבהישענות קדימה קורים שני דברים:
א. צריך להסתכל לפנים: לכן נוצר כיווץ רציני בעורף והראש נלחץ לתוך עמוד השדרה. לא טוב לדיסקים ולחוליות.
ב. משקל הגו נופל קדימה, על הכידון. אצל רוב הרוכבים זה יתבטא בהמון לחץ על מפרקי כף היד, על הכתפיים, השכמות והצוואר. כולם ביחד. המפרקים האמורים לא נועדו לשאת את משקל הגוף.
לעומת זאת, בישיבה "זקופה" מאונכת לקרקע – העומס לא נופל קדימה אלא מתנקז דרך עמוד השדרה אל עצמות הישיבה ואל המושב – וכל הדרך מהצוואר ועד לכפות הידיים יכולה להיות משוחררת יותר.

אופני מרוץ: הגו נופל על הכידון, הראש

אופניים בישיבה אנכית:

2. גודל האופניים מותאם לגודל הגוף.

גודל מרכב מתאים מצריך מספר כיוונונים כדי להגיע למצב אופטימלי – עיקר ההבדל הוא במרחק בין הגלגלים וההתאמה שלו לאורך הגפיים של הרוכב. מאידך, אופניים קטנות מדי או גדולות מדי יכריחו אתכם לפצות על הפער בברזל בעזרת רקמה עדינה יותר – הגוף שלכם. לא מומלץ, במיוחד לא לאורך זמן.

3.  התאמת הכידון לרוכב.

חשבו על זרועותיכם כעל שני צינורות מים אשר יוצאים מהגוף. בכל צינור שלושה מפרקים אשר שואפים לאפשר את זרימת המים לקצה – מפגש כף היד עם הכידון. ישנם שלושה תנאים לזרימת המים בצינורות – וכולם צריכים להתרחש במקביל:

א. כף היד תופסת את הכידון כמו שתינוק תופס לכם את האצבע:

אחיזה טובה.

ב. מפרק כף היד מאפשר המשכיות בין האמה לכף היד – קצת כמו לתת אגרוף. מים שעוצרים במפרק ולא מתנקזים עד לכידון – יגרמו לבעיות במפרק.

רציפות: קו ישר בין האמה לכף היד

ג. המרפקים והזרועות לא לוחצים לתוך הגוף.

הזרועות לא לוחצות לתוך הגוף.

שלושת התנאים הנ"ל יכולים להתקיים עם כידון ישר או מעוקל.

  • לאנשים גבוהים עדיף לרוב כידון ישר, משום שכידון מעוקל יקשה עליהם למלא את כל התנאים ביחד – המים יתקעו בצינור איפשהו. לרוב, א' ו-ב' יקלקלו את ג', או להפך.
  • בחלק מהאופניים בעלות הכידון המעוקל יש אפשרות לכוונון כפול: למעלה-למטה וקדימה-אחורה. הכוונון יכול לעשות את ההבדל – במיוחד קדימה ואחורה.

    כידון מעוקל.

4. סוג וגובה המושב.

א. גובה המושב צריך לאפשר לכם לשבת על עצמות הישיבה כך שהגב חופשי ואינו נמשך כלפי מטה – במיוחד בזמן שרגל אחת גבוהה יותר מהשנייה. אנשי המקצוע בחנויות נוהגים לומר שאצבעות כף הרגל צריכות לגעת ברצפה ולא כל הכף.
ב. המושב צריך להיות נוח – כזה שאפשר לשבת עליו.

מרכיבים טכניים וכספיים נוספים כגון משקל האופניים, איכות הבלמים וכו', אני משאיר לדיון בקרב אנשי האופניים.

הערת סיום: אני יודע, גם באופני הרים וגם באופני מרוץ נשענים קדימה. זהו מחיר התחרותיות אני מניח – אופן הרכיבה על כלים אלו מאתגר מאוד את גוף האדם (שלא לומר מזיק) – במיוחד באופני מרוץ – בדיוק מאותן סיבות שמניתי קודם. למי מכם שרוצה ליסוע על אופניים ממקום למקום בשלווה ולא מחפש אוירודינמיות או קפיצות באוויר – ישנם כיום מספר דגמים לא מבוטל אשר מציע את הדרך האנכית לרכיבה על אופניים, ולא רק לבנות.

חג שמח.


שתף את הפוסט: [addtoany]

הרשמה לבלוג: פוסטים חדשים אליך למייל.


Comments 1

  1. יואב,
    סיכום מאיר עיניים!
    היום בחנתי נסיעה באופניים שאינם בדיוק מותאמים לי… וגיליתי שאתה צודק (מפתיע):
    הכידון המעוקל מקפל את מפרקי הידיים לא בדיוק במקום המתאים ומקשה לשמור את מפרק הכתף מופרד מהגב.
    כיסא נמוך מדי יוצר מונע ניצול של כל מרחב התנועה שהרגל יכולה לתת ויוצר עומס בברכיים

    ותגלית חדשה – אנחנו שמים את מרכז כף הרגל על הפדל ולא את האצבעות, כריות הרגליים והעקבים כפי שאנחנו עושים בהליכה וזה יוצר חוסר בקרקע שמקשה על העלאת הראש ואיתו הגב למעלה….

    היה ניסוי מעניין היום, אם כי קצת ארוך מדי,
    עם התוצאות נתמודד ביום שני בשיעור,

    ורק שאלה אחרונה – למה השמות הבדויים?
    נ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.