היום אני מתחיל סדרת פוסטים חדשה שתעסוק כולה בתרגול על מכשירי פילאטיס. אתם מוזמנים לקרוא הסבר מפורט לגבי השילוב היחודי של שיטת אלכסנדר והשיטות הנוספות על המכשירים, וכאן בבלוג אכתוב על נושאים ספציפיים יותר, כל פעם קצת. את כל הפוסטים בנושא העבודה על המכשירים תוכלו למצוא בדף הקטגוריה, וכדי להתעדכן מתי אני מפרסם את הפוסט הבא, הירשמו לתפוצת הפילאטיס של הבלוג.
אחד הגורמים העיקריים לבעיות גב תחתון הוא קשר לא טוב בין הרגליים, האגן והגב התחתון. שלושתם מחוברים זה לזה: הגב התחתון מחובר לאגן, והאגן מחובר לרגליים במפרקי הירך.
כשהרגליים זזות, התנועה מגיעה למפרקי הירך. אם מפרקי הירך לא משוחררים, אין הפרדה בריאה בין הרגל והאגן – ואז כל תנועה של הרגל תגרום לתזוזה של האגן.
תזוזת האגן מושכת את החוליות התחתונות של הגב, כי האגן מחובר לגב התחתון. ממש מעל האגן נמצאות "החוליות החלשות" של הגב התחתון, אלו שסובלות הכי הרבה מכאבים, ונמצאות מעל לאגן. כשעצם כל כך גדולה כמו האגן לוקה בחוסר יציבות וזזה יותר מדי, החוליות החלשות מתקפלות ונדחסות שוב ושוב – והתוצאה – כאבים, בהרבה מקרים.
השכיבה על הרפורמר נותנת לגב יציבות. אבל מכיוון שהתרגילים על המכשיר כרוכים בקיפול ויישור של הרגליים שוב ושוב, חשוב מאוד לדעת לעבוד נכון כדי לא לקפל את הגב התחתון בכל חזרה.
מפרק הירך הוא מוקד ההפרדה החשוב כאן: עבודה חכמה על הרפורמר מאפשרת לשחרר את מפרקי הירך, ליצור הפרדה בין הרגליים והאגן, ולחזק את הקשר בין האגן, הגב התחתון וכל עמוד השדרה. חשוב לזכור שהאגן הוא חלק מהגו.
כשהרגליים מפסיקות לעשות מניפולציות תדירות על האגן והגב התחתון, עמוד השדרה יכול להתחזק בשלמותו, והדפוס הדוחס עוזב את הבמה. זהו שינוי חשוב כדי לשקם כאבי גב תחתון.
למרות שאני מתאר פה חלקים, כדי לעשות את זה אי אפשר לחשוב בחלקים, חייבים לחשוב הוליסטית על המכשיר. מפרקי הירך תלויים בברכיים, שתלויות בקרסול ובכף הרגל, שתלויה בקרקע. האגן מחובר לעמוד השדרה שמחובר לראש וכך הלאה… והמוח שולט בהכל.
אני מתאר תמיד תמונה חלקית מתוך השלם, אבל העבודה על המכשירים כפי שאני למדתי אותה תמיד חוזרת לשלם, ואיך החלקים מסתדרים בתוכו.