הזדמנות בתקופת הקורונה: שינוי ההרגלים הדיגיטליים שלנו

יואב טלר אורח חיים בריא Leave a Comment

אנחנו בבית, והחיים שבחוץ עצרו מלכת. זהו מצב חדש לכולנו, והוא טומן בחובו הזדמנות. הנה ריכוז המחשבות שלי, בבית, בעידן הקורונה.

אין חדש בחדשות. אין חדש בפיד. רוב הזמן.

אנחנו יודעים את זה אבל צריכים תזכורת.

אנחנו יושבים עכשיו בבית, פותחים שוב ושוב ושוב את החדשות, את הרשתות החברתיות, בציפייה ל"חדשות". לפחות בחצי מהפעמים אין שום דבר חדש בחדשות ובפיד. זה רק אנחנו וההתמכרות שלנו לגירויים חדשים, דופאמין, נדמה לי.

אבל מה כן? בכל פעם שאנחנו קוראים ידיעה ממוחזרת על המצב שלא משנה כלום, אנחנו אוגרים בתוכנו סטרס וזה אוכל אותנו מבפנים, גם אם אנחנו לא מרגישים.

שימו את הטלפון שלכם על מצב טיסה לכמה שעות, התנתקו מהעולם. אתם גם ככה בבית עם כולם. צאו להליכה או ריצה. תרגלו צ'יגונג או יוגה. שחקו עם הילדים, היסחפו לעולם התמים שלהם. הניחו את הגב. צאו לעבוד בגינה. בשלו משהו. תלו את המדף שאתם רוצים לתלות כבר חצי שנה. שבו לראות סרט. קראו ספר.

זה הזמן להתרכז בעצמכם ובמשפחה שלכם. זו הזדמנות עצומה למצוא מחשבות חדשות, דרכים חדשות, זויות חדשות על החיים שלכם.

נתקו את הסטרס מהשינה שלכם: לכו לישון בשקט.

הולכים לישון בסופם של ימים מוטרפים כמו עכשיו. אם אתם סובלים משינה לא רגועה אני ממליץ לכם לעשות הפרדה בין היום ובין הלילה:

השאירו את המוח העמוס מחוץ למיטה. השאירו את הסמארטפון והלפטופ מחוץ לחדר השינה. גם לא טלויזיה. סיימו עם העבודה, המטלות, הקורונה, החדשות, הפוליטיקה, הלפטופ והסמארטפון בחדר אחר. אם אתם חייבים סמארטפון לידכם כדי לקום בבוקר – העבירו אותו למצב טיסה ואל תגעו בו עד הבוקר.

המהדרין: נסו לקחת 30 דקות לפני הכניסה למיטה רק עם עצמכם בשקט. עמעמו אורות ורעשים. מוזיקה שקטה יכולה לבוא טוב כאן.

אתם נכנסים למיטה, היו שם עם עצמכם בלי גירויים חיצוניים. תנו ליום הזה לשקוע ועברו למצב שינה.

לילה טוב.

מה יקרה אם לא נגיב לטלפון?

זמן להתבונן.
אנחנו תקועים בבתים, הוואטסאפ עולה על גדותיו מתכנים שרובם מיותרים בשבילנו. בתערובת של המסך והחיים הפיזיים שמולנו כאן ועכשיו, יש כרגע חוסר איזון קיצוני.

אתם מכירים את זה שהטלפון קורא לכם אליו כל הזמן, עוד פעם ועוד פעם, ואתם פתאום קולטים שלא היה לכם רצף של יותר מכמה דקות בלי להסתכל במסך? אני מכיר. יד ימין תקועה עם מכשיר ביד, המבט תקוע במסך. הילדים, בני הזוג קוראים לכם שוב ושוב, ואתם לא מגיבים, או פולטים איזה צליל השהיה. כי המסך תפס אתכם. ואתם רק מסיימים לכתוב למישהו הודעה, רק מסיימים…

חשבו רגע על הילדים הקטנים שלכם, אלו שאין להם מסך עדיין. איך התודעה שלהם מתנהלת? עולמם פשוט. שום דבר לא קורה שם בחוץ "בעולם". העולם שלהם כאן. עכשיו. וזהו. זה כל כך רחוק מהמצב התודעתי שלנו, המבוגרים עם המכשירים.

הנה הזמנה מעניינת עבור כולנו. מה יקרה בתודעה שלכם, אם אתם תביטו באייקון של התראה חדשה, אם תקשיבו לצליל של התראה חדשה ותחכו שנייה בלי להגיב, רק תתבוננו במה שקורה אצלכם במוח?

מה יקרה בתודעה שלכם אם תעברו ליד הטלפון שלכם ולא תתבוננו במסך שלו בציפייה לאייקון חדש? אם תתעלמו לגמרי מהמכשיר ותמשיכו ללכת? אם תראו את האייקון ולא תרימו את המכשיר לראות מה קרה?

מה יקרה?

דוגמא: שימוש בשיטת אלכסנדר לשינוי הרגלים סלולריים

כל הסיפור של אלכסנדר מתחיל ביכולת שלנו לא להגיב לגירוי. כל גירוי, פנימי או חיצוני.

בואו ניקח דוגמא מהרגל שכולנו מכירים: להביט בטלפון בכל פעם שאנחנו עוברים לידו בבית.

  1. העלאת המודעות להרגל: העין המתבוננת פנימה. אנחנו מדברים על זה, ומעלים את המודעות להרגל: להסתכל בטלפון בכל פעם שאנחנו עוברים לידו. עכשיו זה יצוף לנו במוח בפעם הבאה שנעבור ליד הטלפון.
  2. גירוי: הגיע הרגע הקריטי ואנחנו עוברים ליד הטלפון בבית. ההרגל האוטומטי רוצה לירות את עצמו מתוך המוח שלנו.
  3. אי-תגובה / inhibition: כדי לאפשר תגובה אחרת, אנחנו חייבים לא להגיב. לעצור שנייה. אנחנו מתבוננים תודעתית ברצון האוטומטי והחזק שלנו להביט בטלפון בלי להגיב אליו. זה הפתח והמפתח לשינוי, ליצירת מרווח בין הגירוי והתגובה הרגילה. המרווח הזה מאפשר לנביעה של אפשרות חדשה מתוך עצמנו.
  4. בחירה: מתוך הנביעה, נולדת אפשרות חדשה ויש לנו עכשיו בחירה בין שתי אפשרויות לפחות: אנחנו בוחרים אם להביט בטלפון, או לא להביט בטלפון, או לעשות כל דבר אחר.

הקשר בין הגוף והתודעה

לכל הרצף שתיארתי עכשיו יש ביטוי בגוף. פ.מ. אלכסנדר מלמד אותנו את הקשר בין הגוף והתודעה, ומגלה לנו שכשאנחנו נמצאים במצב האוטומטי שלנו, אנחנו מכווצים באופן מסוים בגוף, כיווץ שמתחיל בחיבור שבין הראש והגוף, ממשיך לאורך עמוד השדרה ומגיע לקצוות הגוף. הכל מכווץ יחד.

ועל אותו משקל, כשאנחנו רוצים ליצור את המרווח בין הגירוי והתגובה, ולפתוח אפשרות להגיב אחרת, להתנהג אחרת – יהיה לנו קל יותר לעשות את זה אם נעשה את זה הוליסטית, יחד עם הגוף. לאורך הזמן עם לימודי השיטה הזו, אפשר לראות אפשרויות חדשות נפתחות בחיים של אנשים. שאלות חדשות עולות, תשובות חדשות עולות – ולדעתי זו הזדמנות לצמיחה, במובן הכי רחב של המילה.

אנחנו שרשרת מהלכת של הרגלים, וזה לא דבר רע – ככה המוח שלנו עובד. בכל מקום שתרצו אתם יכולים ליצור מרווח נוסף ולזכות ביכולת הבחירה. וזה לא משנה על איזו התנהגות אנחנו מדברים.

הנה עוד דוגמאות:

  • אם כבר לקחתם את הטלפון ליד, ואתם רואים את ההתראות והאייקונים – יש לכם עוד הזדמנות לבחור. לפתוח או לא לפתוח?
  • אם כבר פתחתם, והאייקון הכחול של פייסבוק מסתכל עליכם, האם תלחצו עליו או לא?
  • אם כבר אתם בפייסבוק, ורואים התלהמות דיגיטלית, האם תצטרפו או לא?
  • אם כבר אתם בפייסבוק או אינסטגרם, האם אתם ממשיכים לגלול? מתי אתם עוצרים?

אינסוף דוגמאות… יש לכם או אין לכם את יכולת הבחירה? זו השאלה. זה עניין של שיח פנימי שמתקיים בתוך עצמנו, ואם הוא קיים – הבחירה קיימת.

רוצים שאשלח אליכם במייל פוסטים חדשים?

הירשמו כמנויי הבלוג ואעדכן אתכם כשאפרסם תכנים חדשים.

    יואב טלר | bodyguide.co.il

    Powered By ConvertKit

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.