להחיות את עמוד השדרה: איך להפעיל את הגוף תוך כדי ישיבה מול מחשב?

יואב טלרישיבה מול מחשב Leave a Comment

חדש! הקלטתי גרסת אודיו לפוסט:


השבוע הגעתי לפגישת ייעוץ גופנית במשרד של אחד מתלמידיי. איך לשבת, איך לסדר את סביבת העבודה וכל זה. האיש עובד מתשע עד שש כל יום, זה לא משהו יוצא דופן בימינו ואני מניח שרובכם עובדים שעות כאלו, מי פחות מי יותר.

גישה חדשה לגוף: למה צריך את זה?

הסכמנו יחד שחמישה ימים בשבוע מתשע עד שש, זה אומר שהוא מבלה חלק גדול מחייו בחדר הזה, יושב מול אותו מסך, אותה מקלדת ועכבר. אז צריך להתייחס ברצינות למה שקורה שם.

יש אנשים שמשקיעים הרבה בעצמם ובגוף שלהם, ויש כאלו שלא. אלו שכן לרוב ישימו את כל מאודם בחדר הכושר, בריצה או בפעילות גופנית אחרת. אבל מה עם מה שקורה בחדר?

למה ספורט ופעילות גופנית זה לא מספיק?

נניח שאתם עושים ספורט בין שעה בשבוע לשעה ביום. התפיסה הרווחת לימדה אתכם שמי שעושה ספורט יהיה בריא. פשוטו כמשמעו.

הרבה מחקרים מדברים על נושא הפעילות האירובית כתורמת לבריאות. אבל לצפות משלוש או שש שעות ספורט שאתם עושים בשבוע שיפצו על 45 שעות ישיבה סטטית מול מחשב, ועוד 20 שעות של ישיבה סטטית בבית, באוטו או בסלון – זה לא עושה היגיון.

כאבים, בעיות, יציבה, עמוד שדרה: בעיות מחשב טיפוסיות (זה רק קצה הבעיה)

אנחנו יכולים לקרוע את עצמנו עד מחרתיים בחדר כושר. כל עוד עמוד השדרה שלנו נבול ורדום רוב היום מול המחשב – אנחנו יוצרים לעצמנו שלל בעיות בריאותיות, שהקצה שלהן הוא כאבי גב, צוואר, מפרקים, יציבה וכו׳. בעומק הדברים, אנחנו נושמים קצר, אנחנו בלחץ נפשי, האיברים הפנימיים שלנו לחוצים, מערכת העיכול והיציאות נפגעות וזרימת הדם לא טובה. בטווח הארוך, של שנים ועשרות שנים, אלו דברים הרבה יותר רציניים שגורמים למחלות ובעיות פנימיות.

רוב האנשים שמגיעים לסדנאות או שיעורים אצלי סובלים מבעיות הקצה: כלומר, בעיות עמוד שדרה, מפרקים, שרירים, עודף מתח, כבדות וכו׳. אנחנו לא קולטים שהמצב הגופני שלנו משפיע ברמה הרבה יותר משמעותית. והגישה ששולטת בחיינו מפרידה בין גוף ונפש, וגם מפרידה בין העצמות, העצבים והשרירים (ענייני האורטופד) ובין העניינים הפנימיים. ממש כמו בבית חולים, בעיות גב זה לא קשור לשום דבר חוץ מגב, ובמקרה החמור, זה מקרין לרגל.

אנשים שעוברים תהליך משמעותי וארוך בשיעורים, הגיעו אמנם בגלל בעיות גב, אבל כשהעניין הראשוני כבר מזמן בגדר מים שחלפו בנהר, והם רוצים להמשיך, הם מגלים הרבה דברים שמתפתחים. ברמה הנפשית והבטחון העצמי, ברמת התזונה והעיכול, ברמת חילוף החומרים, ברמת מערכת היחסים עם הסביבה, ברמת ההעדפות האישיות, ברמה הרוחנית, ואין לזה סוף בעצם. כדרך הוליסטית, שיטת אלכסנדר מדברת על התפתחות ה-Self, ללא הפרדה לתחומים. פשוט התפתחות וזהו.

אין גלולת קסם.

ואם נחזור לפשטות הגופנית של הדברים נגלה שם שכחלק מהשיעורים, אני מלמד טריקים. טריק אחד שאני מלמד הולך ככה:

    1. יושבים מול המחשב ומרימים את הזרועות לתקרה.
  1. כשמורידים אותן למטה, עושים את זה עם שני דגשים:
      1. ע"י קיפול של המפרקים, המרפק והכתף.
    1. כשמורידים את הזרועות, לא מורידים את הגו, ובמיוחד את בית החזה.

אחרי שעושים את זה כמו שצריך הגוף נראה אחרת. גבוה יותר.

IMG_6707_small

אבל אל תחשבו שיש טריק שיסדר את הכל. אין גלולה כזו. גם אם תעשו את הטריק כל חצי שעה, ברגע שתשומת הלב נשאבת לתוך המסך, הגוף ישקע בחזרה למטה. וזה האתגר הכי גדול למי שיושב כל יום מול מחשב ורוצה לשפר את מה שהוא עושה: לא לאבד את עצמו.


הירשמו כאן כמנויי האתר וקבלו גישה בלעדית לאזור הסרטונים + פוסטים חדשים אליכם למייל:

הירשמו לרשימת התפוצה של הבלוג

יואב טלר | bodyguide.co.il Powered by ConvertKit


אז מה המשמעות של תרגילים?

אני משתמש בשיעורים הרבה בתרגול ותרגילים, לא בקטע הכמותי בכלל, ולא בקטע של "גלולה מסדרת" אלא כסביבת מעבדה שמאפשרת לנו לראות דברים בבהירות כדי שנוכל ליישם אותם אחר כך, בחיים, ובפרט מול המחשב.

להרים את הזרועות לתקרה זו סביבת מעבדה, כי אין סיכוי שתעשו את זה ביום יום, וזה ניתוק מוחלט מהמגנט שהאצבעות שלכם נמשכות אליו כל היום. וזה מרים את כל בית החזה למעלה, הרחק ממה שהוא רגיל להיות. וזה מה שהתרגיל הזה מאפשר לכם לתרגל: את הידיעה שבית החזה שלכם לא צריך להיות משקולת כבדה ששוקעת לתוך הבטן. משהו עומד מאחורי האמירה הזו: העקרונות הבסיסיים שאני מלמד בשיעורים. התרגיל עוזר להבין אותם בגוף.

בסביבת העבודה הממוחשבת נוצרת מערכת יחסים.

אדם ומחשב.

האדם הוא יצור חי, גמיש ודינמי. בסיסו של האדם הוא עמוד השדרה.
האדם הוא יצור ורטיקאלי (מאונך), כפות רגליו על הקרקע וראשו מצביע לשמיים. גם כשהוא יושב, עמוד השדרה נמצא במצב מאונך.

מחשב עשוי מברזל. לא גמיש ולא דינמי.

רוב העשייה של האדם במשרד נמצא בתוך המחשב. ככל שעברו השנים, יותר ויותר דברים נכנסו לתוך המחשב, והרבה תוכנות חדשות הומצאו.

מה שחשוב להבין הוא, שהמחשב מושך מאוד חזק, ואנחנו מאבדים את עצמנו, את הבסיס שלנו – עמוד השדרה.

האתגר המודרני הוא לשמור על מערכת יחסים בריאה עם המחשב ועם עצמנו.

למה לשמור על מערכת יחסים בריאה עם המחשב?

כי זו הבריאות שלנו. אינספור מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות אומרים שישיבה ממושכת מול מחשב לא טובה לנו. כמה שנים קיימים מחשבים? כמה שנים עברו מאז שחיינו הפכו לחיים יושבניים, עוד לפני המחשבים, מאז שהעבודה המשרדית, המכונות והתעשייה השתלטו על חיינו והפכו אותם ל״קלים יותר״? כמה מאות שנים לכל היותר.

מה זה כמה מאות שנים במונחים של אבולוציית הגוף האנושי? כלום.

הרבה יותר מאשר עובדים משרדיים עם כסא ושולחן, באלפים רבים של שנים שקדמו למהפכות החקלאית והתעשייתית היינו ציידים לקטים, פעילים כל היום ועושים מגוון רחב של פעולות גופניות. זה הדבר שעשינו משך הכי הרבה שנים. גם החקלאות שלפני הטרקטור, בה עשינו פעולה מונוטונית שוב ושוב, לא התאימה לטבע שלנו. וכך גם הישיבה המשרדית, מונוטונית עוד יותר, דרך האצבעות המתקתקות.

ולא חוזרים אחורה. המציאות היושבנית היא היחידה שיש לנו כרגע. אנחנו נשארים במשרד.

פשוט חשוב להבין דבר אחד. אם אנחנו מאבדים את עצמנו, את עמוד השדרה שלנו, אנחנו פוגעים בעצמנו, פוגעים בבריאות שלנו.

האדם צריך להיות במרכז. לא המחשב.

אתם המרכז. והמרכז שלכם נמצא סביב עמוד השדרה. שימו לב כיצד אתם שקועים לתוך המסך, ותשאבו את עצמכם חזרה למרכז שלכם. מצאו את עמוד השדרה שלכם ועבדו מול מחשב בתוך מערכת יחסים בריאה יותר.

איך שומרים על מערכת יחסים בריאה מול המחשב?

האמת היא שלא עברנו אף פעם חינוך גופני. לחשוב שבבתי ספר מלמדים חינוך גופני זו בדיחה. בבתי ספר מלמדים לשחק, ומלמדים תחרותיות ומצוינות דרך הגוף. אף אחד לא לימד אתכם על הגוף שלכם, איך להשתמש בו ואיך הוא בנוי.

וככה אני מגיע עם אנשים למצב שבגיל 40 אני מספר להם לראשונה שהם נועלים את הברכיים. והם מגלים שהם עושים את זה כבר 30 שנה בלי לדעת. והם מספרים שתמיד היו להם בעיות ברכיים. מעניין למה? והם מגלים שזה ממש פשוט לא לנעול את הברכיים, אבל מאתגר, כי צריך להביא נוכחות לגוף. רק צריך מישהו שיגלה לך שאתה עושה את זה.

Less is more

ותמיד אמרו להם שאם כואב כנראה הם חלשים, וצריך לחזק שרירים, להתאמן חזק יותר, להתאמץ יותר, ואז לא יכאב. אף אחד לא העלה על דעתו שצריך לעשות פחות במקום יותר. שיש פה משהו יסודי ופשוט, וצריך פשוט להסתכל.

אז זה מה שאני עושה עם אנשים בכל הגילאים. חינוך גופני.

ואיך עושים את זה מול המחשב?

ספציפית לעניין ישיבה מול מחשב ובכלל עם הגוף, הפתרון השלם הוא שילוב של כמה כלים מרכזיים. יחד, כולם עוזרים לשמור על מערכת היחסים מול המכונה – ועם עצמנו. 

    1. מבנה:
      להכיר את אבני הבניין המרכזיות של הגוף: ראש, גו (Torso), ידיים ורגליים. 
      לקחת את זה לישיבה – מה צורת הישיבה המומלצת?
    1. דינמיקה: כוח החיים
      מה שהופך אותנו ליצורים חיים הוא העובדה שאנחנו נושמים ובתוכנו זורמים חומרים כל הזמן. זרימת החומרים הזו היא זו שמאפשרת לנו לשבת לאורך זמן באופן נבול ורדום – או צומח ועירני.
      נבול ורדום זו מערכת דינמית שעובדת בקושי.
      צומח ועירני זו מערכת דינמית שעובדת.
  1. הסביבה החיצונית:
    איך להתאים את הסביבה המשרדית, סביבת הנהיגה או כל סביבה אחרת אלינו? איך לבנות סביב המצב האופטימי והמשופר שפיתחנו, סביבת עבודה? איך ליצור סביבת חיים מפרגנת ולא מקשה?

IMG_6725_small

בסופו של דבר – הכל בראש.

הכל עניין של החלטה. ברגע שהחלטתם להשקיע בגוף ולשים את עצמכם במרכז, יש לכם את הבסיס לעבודה. עכשיו כדאי לכם לקבל את האינפורמציה וההדרכה המתאימה שתעזור לכם לממש את המוטיבציה ולבנות על הבסיס הזה את… עמוד השדרה שלכם.

הלך הרוח הרצוי למי שבאמת רוצה להתקדם:

סבלנות ולא פרפקציוניזם. מה שעשיתם 30 שנה לא ישתנה ברגע. שכחו מזה.
תחשבו על עצמכם כתבשיל שמוסיפים לו רכיבים חדשים, שמים על אש קטנה ומערבבים.
התוצאות יגיעו אליכם אם תעבדו על העניין בצורה כנה, עניינית וסבלנית.

אם הגעתם עד לפה, אתם בעניין.

שיעורים פרטיים על בסיס שיטת אלכסנדר, למי שרוצה לשקם את עצמו באופן המעמיק ביותר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.